החלטה בתיק ת"ט 29571-02-11

1.         בפניי התנגדות לביצוע תובענה אשר הוגשה על ידי המבקשים.

המבקש מס' 1 נמחק מכתב התביעה במהלך הדיון שהתקיים בפניי, שכן אין מחלוקת שאינו חתום על הסכם התיווך ונותרה המבקשת מס' 2, (להלן: "המבקשת) אשר חתמה על הסכם התיווך.

2.         עניינה של התובענה נשוא ההתנגדות בתשלום דמי תיווך, אשר לטענת המשיב (להלן: "המתווך"), מגיעים לו בקשר להסכם תיווך למכירת הדירה ברח' משה דיין 16, בקרית מלאכי (להלן: "הנכס").

3.         טענות המתווך בכתב התביעה:

            לטענת המתווך חתמה עימו המבקשת על הסכם תיווך ביום 9.5.2010, ובו התחייבה לשלם לו דמי תיווך בשיעור של 2% ממחיר העסקה.

            כן סוכם לטענתו, שבמקרה של הפרת הסכם התיווך, ישולם פיצוי מוסכם בסך של 3% ממחיר העסקה.

            משכך והואיל ולא שילמה דבר, עתר לקבלת סך של 46,390 ש"ח, סכום דמי התיווך ופיצוי מוסכם בצירוף מע"מ.

4.         המבקשת הגישה התנגדות לביצוע תובענה, במסגרת התנגדותה טענה המבקשת, שבין הצדדים נערך הסכם תיווך לתקופה שחלה בין ה- 9/5/201-9/8/2010 ובתקופה זו תקופת הבלעדיות היה על המתווך לפעול למכירת הנכס.

            לטענתה, הנכס לא נמכר במהלך תקופת הבלעדיות, שכן רוכש הנכס ביקר בנכס לראשונה רק ביום 12/9/2010.

            משכך, נטען שאין בטופס הזמנת שירותי התיווך בכדי להוות הסכם או חוזה בר תוקף.

            כן טענה המבקשת, שהמתווך לא טרח להסביר לה את מהות התחייבותה ואת המשמעות הנובעת מחתימתה על הסכם התיווך.

אשר על כן, טענה שהיה עליה לשלם למתווך רק באם היה מוכר הנכס בתוך תקופת הבלעדיות ובהיעדר הסכם בתוקף, אינה צריכה לשלם דבר.

בנוסף טענה המבקשת שסוכם עם המתווך, כי הנכס יימכר בסך של 1,450,000 ש"ח ובסופו של יום נמכר בסכום נמוך יותר. בסיכומיה טענה בא כח המבקשת, כי רומתה על ידי המשיב לנוכח נוסח ההסכם.

עם זאת, הודתה המבקשת בבקשתה, שהנכס נמכר לקונה שהובא על ידי המתווך, אלא שהוסיפה וטענה שאין מדובר בחוזה שקיים לצמיתות ובמיוחד כאשר קבעו הצדדים מועד לסיומו.

5.         דיון

כאן המקום לציין את ההלכה הפסוקה על פיה בבוחנו של בית המשפט בקשה כגון זו עליו ליתן דעתו לשאלה באם תצהיר המבקש על פניו יחד עם חקירתו הנגדית מגלים לכאורה טענת הגנה חוקית בעלת משמעות כלשהי, שאם תוכח במשפט תוכל לשמש תריס מגן בפני התביעה ובהתאם להלכה, אדרש לבקשה.

            תחילה, אדרש לטענותיה המקדמיות של המבקשת שטענה, כי טופס הזמנת שירותי התיווך אינו מהווה חוזה בר תוקף מאחר ומועד הבלעדיות חלף.

            מעיון בהסכם שצורף נרשם בו, כי כותרתו היא "טופס הזמנת שירותי תיווך". סעיפים 1-3 בהסכם ציינו פרטי הצדדים ומהות ההסכם.

            בסעיף 4 להסכם נקבע: